גוגל רכשה במשך 6 שנים מוניטין רב בכל הקשור לאמינות ואובייקטיביות המידע בה. כיום גוגל בעלת תדמית גבוהה וממוצבת כמנוע החיפוש היעיל, האמין והאובייקטיבי ביותר. הצגת תוצאות לא רלוונטיות לגולש הן בבחינת טעות שיווקית טקטית גדולה עבור גוגל. כוחות השוק יעשו את שלהם: מנוע שיאכזב את גולשיו באופן עקבי, ייכשל בעסקיו בטווח הארוך. הציבור הרחב הורגל להתייחס למנועים ותוצריהם כאל שירותי תוכן מערכתי 'טהור'. לכן, הסכנה להטעיה גדולה יותר. אין דין הסטת תשומת לב כדין הטעיה; אין פסול בתחרות משוכללת, המציגה חלופות רלוונטיות בפני הצרכן (ההפך הוא הנכון). בעיית תגי המטא היא התחזות של האתר למשהו שהוא איננו. כאן נפסל הטיעון לתחרות משוכללת ומוחלף בטיעון ההטעיה הפסולה  ודילול התדמית הייחודית של המותג. 

תגי המטא מאפשרים מצב בו גולש המחפש 'סוני' יקבל שלל הצעות לרכישת מוצרי סוני ברשימת התוצאות במנוע החיפוש, אך חלק מהאתרים המוצגים אינם מוכרים סוני בכלל, אלא מציעים מוצרים מתחרים בלבד. אין טעם טוב להעניק למחזיק סימן המסחר את המקום הראשון בתוצאות החיפוש אוטומטית, אך לא ניתן ידינו להטעיה או הסוואת המשתמש. מנוע חיפוש מטרתו לחפש, הוא מאבד ממטרתו אם החיפוש מעלה בחכתו מיני דברים שאינם רלוונטיים לבקשת המשתמש, במיוחד אם אותן התוצאות המוצגות מוסוות ב"עטיפה" משוכללת הנראית זהה לכניסה אל האתר הספציפי אותו ביקש המשתמש. בנוסף, החיפוש יקח זמן רב יותר ויהא בזבוז עלויות חיפוש מבוקשו של הצרכן . פרשנות שאינה מתירה תגי מטא מטעים אינה פוגעת בתחרות החופשית, שכן למתחרה עדיין נתונה הזכות לעסוק בכל עיסוק ולהשקיע במוצריו, אך לא ליהנות מפרי עמלם של אחרים.

בסימן מסחר גלום לא רק פוטנציאל מכירה אלא גם פוטנציאל לחשיפה כלפי צרכנים; דבר החשוב כשלעצמו. קידום אתרים בתוצאות החיפוש האורגניות בכללו, מייצר מצב עתידי בו יוכלו להימצא במנועי החיפוש רק אלו שיש באפשרותם מבחינה כלכלית. נפגע חופש הציבור למידע, חופש הביטוי. סימני מסחר משמשים על מנת לציין את מקור הסחורה או השירות. אנו בדרך אל עתיד בו אתר האינטרנט כמעט ומחליף כל חלון ראווה. גולשים שחיפשו מונח מסוים ונכנסו לאתר מתחרה, אינם בהכרח לקוחות פוטנציאליים למוצר המתחרה. האפשרות להמיר גולשים כאלו ללקוחות המעוניינים בשירות המתחרה (leads) קטנה. זאת למול הסיכון; לקוח אשר התאכזב מאתר פעם ראשונה וחש מרומה, לא יחזור כנראה לאותו האתר, ודאי לא בזמן הקרוב. בנוסף, יכול ותיווצר בו התנגדות אוטומטית (אף לא מודעת) למקור האתר המטעה. יתרה מכך, חברה או בעל עסק, השקיעו עבודה רבה ועתירת משאבים ביצירת המוניטין של תוצרתם. מוצדק להעניק להם זכות טבעית בפרי עמלם- המוניטין המגולם בסימן המסחר והמבוטא באמצעותו .

לסיכום, חלק נכבד מהמשק עובר לעבודה דרך האינטרנט וחלק ניכר מן הלקוחות מחפשים התקשרות עסקית כזו או אחרת באמצעות האינטרנט. חברות מסחריות לא תוכלנה להרשות לעצמן שלא להופיע בתוצאות החיפוש האורגניות הראשונות, גבוה ככל הניתן  , ע"י קידום אתריהם באמצעות חברות המתמחות בנושא (SEO). הטכנולוגיה מקדימה את החוק. המחוקק יהא חייב לתת דעתו בנושא. אפשרות נוספת הנה כי הרשות המחוקקת תחוקק תוך הסתכלות על העולם כולו ולא פנימית-ארצית בלבד; קרי, ניסוח אמנה בינ"ל או נוהג מסוים בהשתתפות המחוקק, גופי אינטרנט ורשויות בינ"ל.

יש להגביר את ההגנה על הצרכן בכל הנוגע לפרסום במנועי החיפוש ולדרוש אכיפה רצינית של כללי גילוי נאות, שקיפות ואתיקה מקצועית . רעיון נוסף הנו היעזרות באיגוד האינטרנט כידיד ביהמ"ש ועבור מתן חוו"ד מקצועית בתחום . עד לחקיקה או פסיקה ברורה בנושא , במידה ומפעיל האתר יקבל הודעה כאמור בדבר הפרת זכות יוצרים אזי יסיר את החומר המפר מן האתר באם מדובר בהפרה ברורה לעין, ואם הנושא דורש בדיקה- אזי יפנה למפר הישיר ע"פ המודל המוצע